שלום לך, אורח! התחבר הירשם

avatar
יש מאמר חדש אע
avatar
תודה =]
avatar
במקרה פתחתי
avatar
לא ראיתי התראה,
avatar
@DragonKing האם אתה מקבל התראה על זה?
avatar
תודה על הבדיקה =]
avatar
יש צאט, לא יודע אם זה מעכשיו או שלא שמתי לב
avatar
יש צאת,
avatar
שלום לכולם, פתחנו צ'אט נסיוני תגידו שלום בזמנכם החופשי =]

דירוג האשכול:
  • 0 הצבעות - 0 בממוצע
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
Night is Short, Walk On Girl
#1
[Image: yoru-wa-mijikashi-aruke-yo-otome-8302.jpg?t=1506657571]
הלילה צעיר, לכי לך נערה!

כששמעתי על סרט מהיוצרים של טאטאמי גלקסי הייתי גם שמח וגם מודאג. שמח שעוד אנימה נהדרת מגיעה, מודאג לגבי אכזבה או שימוש קלוקל בדמויות שכבר הכרנו בטאטאמי. לבסוף, צפיתי בסרט. ו.. וואלה, הסרט יכול להתאכזב ממני, אבל אין סיכוי שאני יכול להיות מאוכזב. אני היה האחד שלא היה מוכן לו, הסרט היה כל כך בטוח בעצמו, כל כך מבוסס ומחושב.

סיפור

הסרט סובב סביב לילה ארוך בו נערה מבלה את זמנה ברחבי העיר. בתחילה חשבתי שזה אחד מהסרטים שחושבים שהם מגניבים ומספרים סיפור של "לילה מושלם" ושלל הזיות הוליווד שלא קיימות בחיים האמתיים. ובכן, זה הסתבר כמשהו אחר - הסיפור התמקד בנערה שצוללת לתוך עולם המבוגרים ומנסה את הטוב ביותר שלה להפיץ שמחה וחיות. הסיפור הוא לא בדיוק ליניארי במובן שאנחנו עוקבים תמיד אחר תת-עלילה מאשר אחר עלילה ראשית אחת. הלילה עצמו והמעורבים בו משנים את הקצב, האווירה והפוקוס בסרט.
הדבר היחיד שאוסף הכל יחד הן תת-עלילות רומנטיות ותת-עלילות העוסקות בקרב של עולם הצעירים והמבוגרים באספקטים שונים. בגרות מגיעה עם הלך רוח אחר מהלך הרוח הצעיר וגישה האופטימית. הייתי אומר שזהו הבשר האמיתי של הסרט שהופך אותו למוזר בצפייה ראשונה. ה"עלילה המרכזית" אינה ברמה השטחית-עלילתית, אלא מעין מוטיב חוזר אותו אפשר להבין בפעם הראשונה, ולהתעמק בו בפעם השנייה שצופים. כל פעם שתצפו תקבלו עוד שכבה של עלילה קונספטואלית שאולי פספסתם בצפייה הראשונה. כמו בTatami Galaxy העלילה דחוסת מידע ומועברת במהירות. במובן הזה, זה אחד הדברים שהפכו את החוויה הקולנועית של הסרט ושל טאטאמי למיוחדת וכיפית. הייתי אומר שאולי מתן מנוחות תכופות יותר יכל לתרום לסרט. הוא לא מאפשר כל כך לאכול פופוקורן כך שאינטנסיביות היא ממש כיפית כשאתה שבע, אבל פחות כשאתה רעב או רוצה להשתין או סתם לנוח מעט ויש פה חסרון. בטאטאמי היו לך הפסקות בין כל פרק. פה אין את זה, אתה פשוט נאלץ להפסיק בזמן אקראי. כשהסרט לא מנסה לספר בדיחה בעלת בילד-אפ ארוך מדי שעשוי להתפרש במשך דקות ארוכות ואפילו חצי סרט, הוא קופץ בין מחזמר מטא-עלילתי ומטאפורות.

דמויות

יש לנו דמויות שכולן לכאורה זהות לאלו של טאטאמי - מה שגרם לי לחשוב שאולי בעייתי, אבל אחרי שצפיתי בסרט נראה שלא הבנתי את זה נכון. חשוב להבין שחומר המקור של הלילה צעיר, ושל גלקסיית הטאטאמי בנוסף לבמאי- זהים. אפילו שיר הסיום בידי אותה להקה. בכל אופן הנקודה היא שהדמויות עצמן אינן אותו הדבר במובן של לקחת מסיפור אחד ולהתאים לאחר אלא שהיוצרים השתמשו באותם טיפוסים - archetypes. זה אחד הדברים שהופך אותם למרעננים - הסנפאי/ווטאשי ("אני" ביפנית) הוא מרכז הפרספקטיבה בעולמות הללו ויש לו architype של אדם ממוצע/"לוזר" בעוד ששאר הדמויות הן טיפוס שמתאר את הדרך בה הגיבור רואה את העולם. זה אחד הדברים שהופכים את העולמות הללו לכל כך מצחיקים ואת הדמויות למלאות אופי. הילד המציק, הרשע והמניפולטיבי שהוא לכאורה החבר של הגיבור - אל הספרים/אוזו הוא דוגמה משעשעת אחת ששמרה אפילו ברמת ההפקה על voicing דומה.
הנערה היא למעשה הדמות הראשית אבל גם לסנפאי קיים תפקיד חשוב. במובן הזה, זה בין העלילות הכי מיוחדות שראיתי - כל כך הרבה דמויות שמוצגות כבר בהתחלה, נעלמות ומופיעות שוב כל הזמן. תצטרכו לעקוב אחר כל אחת ולזכור שלכל אחת יש סיבה עבור כל פעולה שלה, גם אם זה לא ברור בהתחלה. כפי שאמרתי הסרט מתמקד בלהתבגר ולשנות מיינדסט - וזה מחלק את הדמויות ל2: המבוגרים המודאגים שכבר הזדקנו ולפעמים יותר מגבילים ולעיתים רחוקות מאשרים דעות אחרות משלהם, והדמויות הצעירות כמו הילדה. אפילו דמויות שמרגישות חצי-חצי כמו היגוצ'י, מוצגות תחילה במחנה המבוגר - כשהוא אומר לנערה שאל לה לבטוח באדם, וזה כולל ללבטוח בו.
בקיצון אחד יש לנו את הזקנים ואת ריהאקו. מוטיב הזמן מופיע - סימבוליזם של שעונים שמבהירים איך מבוגרים חיים משנה לשנה אך צעירים מיום ליום. הסרט אפילו בונה מחדש את התפקיד הנשי בקומדיות רומנטיות. הנערה אינה מודעת לרגשות שלה ולאהבה עדיין, היא רק רוצה להנות בלילה שלה כגברת צעירה.

סאונד

הסאונטרק גרובי וכשהסרט משתנה למחזמר הסאונטרק הופך מצחיק ומרגש. אין שירה מושלמת ויש מוסיקה קיטשית ברקע שהופכת את כל הסיפור לאירוני מספיק כדי ללעוג גם למחזמרים. נהנתי מהדבנגינג לצלילי האירוניה. בסך הכל הסאונד שירת את המטרה שלו נאמנה ונתן לך להתמקד במה שאתה אמור להתמקד בו. שיר הסיום של asian kong-fu - להקה מעולה שהופיעה גם בשיר הפתיחה של טאטאמי חוזרת ומשלימה את סך ההפקה לתחושת טאטאמי אותנטית.

אנימציה

בשלב מסוים אתה תוהה - למה אנימה קיימת? זה עשוי לקרות למשל אחרי כמה פרקים ראשונים של Girls und Panze. האם באמת צריך את המדיום הזה? מה הוא יכול לעשות שמצלמות לא יכולות לעשות? או אנימציית תלת מימד? ובכן, אנימה כמו טאטאמי ומונגאטארי כבר הוכיחו יכולות להביא מוצר שונה לגמריי מבחינה קולנועית ולדחוף  קדימה. הסרט הזה בהחלט ברשימה של האנימות הללו. הרקעים הססגוניים והסביבות הסוריאליסטיות ואבסטרקטיות לעתים משתלבות עם הדמויות בדרכים בהן לא ניתן להשיג בעזרת מצלמות או שפשוט סתם מפספסות את הפואנטה של השימוש בהן מלכתחילה. זו עשויה להיות טקסטורה של הדמויות, קווי המתאר והמוטיבים החוזרים הויזואלים כמו הפרחים של הבחורה או החללים שבתוך הראש של סנאפי שהם אבסטרקציה בפני עצמה הכוללת זוויות צילום הזויות שבחלקן ניתן להבחין כי כל המקום הוא למעשה פסל של סנאפי עצמו. להפיק את כל זה ולשלב אדם אמיתי ...לא פשוט.

סיכום

זהו רק קצה המזלג. בדרך כלל סרטים לא מפתיעים אותי כל כך עם טוויסטים עלילתיים ופאנצ'ים בבדיחות אבל לא הסרט הזה. הוא אינטנסיבי ומכיל טוויסטים מחוכמים של תתי-עלילות הנפרדות ונשזרות זו בזו, כל אחת מדגימה את קרב ההתבגרות של מיינדסט הקורא להשאר צעיר וטרי במחשבה לעומת מיינדסט בוגר. כל זה קורה תוך כדי ביקורת חברתית (עינוג עצמי ברטוריקה מוגזמת, אהבה ונישואין כהחלטה לוגית), בדיחות 'קרש' משעשעות, תת-עלילות רומנטיות, מאבקים פנימיים ועוד - כל אלו הופכים את הסרט לחוויה הזויה שבהחלט שווה את הזמן שלכם. תשומת הלב לפרטים וההבנה העמוקה של הנושאים בהם הסרט עוסק הן אלה שמאפשרת לו להתחמק עם סצנות שמרגישות אבסודריות אבל גם מאוד יומיומיות בחיי הדמויות, אך עדיין משעשעות. ואחרי הכל - להעביר מסר. הלילה צעיר, לכי לך נערה היא אמנות והוכחה לכך שאנימה משנה בתעשייה הקולנועית. 
אמנם, אני חייב להודות שהיא אינה מושלמת - שינוי הpacing והקצב של ההתרחשויות מאפס-מעש לטירוף עלול ליצור סחרחורת שלעתים נדמה שאין לה תכלית מלבד להתל בצופה. בנוסף הסיום הרגיש מעט דחוס ומזורז על אף שהכיל דקות קריטיות המסבירות את השיעור שלמדה כל דמות והסיפור מאחוריה. החלקים שיותר כיוונו ללב הצופה היו מעטים יותר ומרגשים פחות מהרגעים שהיכו חזק בTatami Galaxy - וזה חלק ממה שגרם לאנימה להרגיש שלמה ואפילו מרגשת. אני מניח שזה למה אני עדיין מעדיף אותה על פני הלילה צעיר ועם זאת - הסרט הוא משב רוח מרענן בתעשיית האנימה שדוחף אותה, ואת התעשיה הקולנועית כולה, קדימה. 

9.4/10
מומלץ בחום
הגב
#2
עדכון: הסרט זכה בפרס Otawa (פסטיבל בינלאומי)!
>כתבה<
הגב


קפיצה לפורום:


משתמשים אשר צופים באשכול:
1 אורחים